25 באוקטובר, 1898
יומני היקר,
היום נסענו לירושלים ברכבת מיפו. בנימין הרגיש רע מאוד במהלך הנסיעה
כי היה יום חם במיוחד, ובקושי הצליח לרדת מהרכבת, אבל למרות זאת הוא התעקש שנלך
ברגל מתחנת הרכבת אל מלון קאמיניץ בו אנו לנים כדי לא לחלל את השבת. אף על פי כן,
רבני העיר לא הסכימו לפגוש אותנו. איזו בושה!
הדבר הראשון שחשבתי על העיר היה: סירחון. הרחובות והסמטאות מלוכלכים
וטמאים, מלאים בזוהמה ובזבל, ואף אחד לא דאג להם במהלך אלפיים השנים האחרונות. אין
ספק שהעיר לא עומדת בסטנדרטים האירופאיים שלנו. כלל לא נעים להיות בעיר הזאת, אך
למרות הכל, שנינו התרגשנו מאוד – סוף סוף הגענו לעיר לה חיכינו כל כך הרבה זמן. אך
יידרש כאן ניקיון רציני, אם להקים מדינה יהודית כאן הוא רצוננו...
כעת אני מחכה לפגישתנו עם הקיסר – נקווה שהיא תלך כמתוכנן.
דוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה